האם סוכרת היא מחלה גנטית?

שיתוף מאמר:

הצטרף לרשימת התפוצה וקבל תוכן בלעדי , תכנים ועידכונים הקשורים לבריאות ישירות למייל

"סוכרת עוברת אצלי במשפחה האם זה אומר שגם אני אחלה בזה?" או במילים אחרות- האם סוכרת היא מחלה גנטית?

 

לעיתים קרובות אני שומעת מחולי סוכרת את המשפט:

"אין מה לעשות, זה גנטי אצלי".

גם אמא/ סבתא/ דוד שלהם חלו בסוכרת ולכן הם חושבים שבכך נחרץ עליהם גורלם.

 

אך האם סוכרת היא באמת תוצאה של גנטיקה בלבד?

 

אלה הן בהחלט שאלות לגיטימיות במיוחד לאור העובדה שב-30 השנים מספר חולי הסוכרת בעולם זינק ל-382 מיליון, ומעריכים שעד 2035 יאמיר מספרם ל-592 מיליון.

 

מעבר למספר עצום זה, כיום מוערך כי 316 מיליון נוספים מתושבי העולם נמצאים במצב של טרום סוכרת, מספר הצפוי לגדול לכ-500 מיליון בדור הבא (ועוד לא הזכרנו בכלל את המספר של האנשים שנמצאים במצב של טרום סוכרת או סוכרת שכלל לא מודעים לכך).

 

מספר חולי הסוכרת בעולם הגיע לכדי מגיפה של ממש. שינוי בסדר גודל כזה לעולם לא היה יכול להתרחש בזמן כה קצר לו היה מדובר במחלה על רקע גנטי בלבד, לאור העובדה שהקוד הגנטי של האוכלוסיה האנושית משתנה רק ב-0.2% בכל 20,000 שנים.

 

לכן אם הסוכרת הייתה רק תוצאה של הנטיות הגנטיות שלנו, היא לעולם לא הייתה מגיעה למימדים העצומים שהיא הגיעה אליהם היום. במילים אחרות, גנים אינם משתנים מדור לדור.

 

אז אם שינוי גנטי אינו הסיבה, אז מדוע העליה החדה והדרמטית במספר חולי הסוכרת?

 

אומנם הקוד הגנטי עצמו לא משתנה, אבל הסביבה שלנו משפיעה מאוד על הגנים שלנו ועל הדרך שבה הם באים לידי ביטוי. והסביבה שלנו השתנתה במאה השנים האחרונות יותר מאשר מבכל שנות ההיסטוריה האנושית.

 

השפעות הסביבה ומקורות חיצוניים יכולים להיות: מים, תזונה, תרופות, מזהמים אורגנים, מתכות כבדות, קרינה, לחצים פיזיים או פסיכולוגיים, תהליכים פנימיים כמו דלקת, יצור רדיקלים חופשיים, סטרס חמצוני, ואפילו מצב פלורת המעיים (אוכלוסיית חיידקי המעיים), אורח חיים בלתי פעיל, העדר פעילות גופנית, מתח, חשיפה לרעלים (בסביבה או במזון), בעיות רגשיות, חוסרים תזונתיים, מערכת אחת או יותר בגוף שיצאה מאיזון, הצטברות רעלים, כשלים ביוכימיים, מתחים נפשיים ועוד..

 

אז אף שגם לגנים יש תפקיד מסוים בתהליך, הגנים האלה נכבים או באים לידי ביטוי רק תחת אותם השפעות ותנאים סביבתיים שצוינו. כלומר הרגלי החיים שלנו והמזון שאנחנו אוכלים משפיעים באופן ישיר על כיבוי או הדלקת הגנים.

 

סוכרת היא המחלה שהכי מושפעת ע"י גורמים סביבתיים, תזונה והרגלי חיים שלנו, אבל כמובן שהכי קל זה למשוך בכתפיים ולהתנער מכל אחריות לבריאותנו בשל המחשבה המוטעית שסוכרת היא מחלה גנטית גרידא ולנו אין מילה בעניין.

 

אתם חייבים להפנים- הסוכרת היא תוצאה ישירה של סגנון החיים שלכם. השלב הראשון בדרך לריפוי הוא ההפנמה שבריאותכם נמצאת בידכ,. וכמו שחליתם במחלה בגלל תזונתכם הלקויה ואורח חייכם, באותה הדרך תרפאו אותה.

 

הדרך שבה הגנים שלנו מופעלים או נכבים ע"י הסביבה שלנו נקראת אפיגנטיקה. כלומר, איך הסביבה החיצונית משפיעה על הגנים שלנו.

 

זוהי תובנה חשובה: אנחנו לא יכולים לשנות את הגנים שלנו אבל אנחנו יכולים לשנות את הדרך שבה הם באים לידי ביטוי.

 

אם אחד מהוריך או סביך צרך יותר מדי סוכר וקמח לבן, או שהיו לו הרגלים מזיקים, אשר הפעילו את הגנים שהובילו לסוכרת והשמנה, כעת, אותם הגנים אשר נושאים בתוכם סיכון מוגבר למחלה, יועברו מדור לדור.

 

אז כן, יתכן שיש לך נטיה גנטית לסוכרת או השמנה, וזה מעלה את הסיכון שלך לחלות אבל גורלך לא נחרץ. בכל רגע יש לך את הכוח לשנות את ביטוי הגנים שלך ולהפוך/ לשנות/ להחזיר לאחור מחלות. אתה יכול לכבות את הגנים שסבתא שלך הדליקה לפני דורות.

 

גם אם יש לכם סוכרת במשפחה זה לא בהכרח אומר שיש פה נטיה גנטית. הרבה פעמים אנחנו פשוט מאמצים את

אותם הרגלי תזונה וחיים מההורים והמשפחה שלנו לפי סגנון חיים מוצא וכו' ולכן אנשים מייחסים את המחלה שלהם לגנטיקה. אני לא אומרת שאין פה בכלל מרכיב גנטי.

מי שהוריו סבלו מהשמנת יתר למשל, נמצא בסיכון פי 10 לסבול ממשקל עודף. מצד שני, למשפחות שמנות יש בד"כ חיות מחמד שמנות, ובמקרה כזה אי אפשר להאשים את הנטיות הגנטיות…

 

לכן אם אחד מהוריכם חלה בסוכרת אין משמעות הדבר שנחרץ גורלכם וגם אתם תחלו בה. אם תזונתכם והרגלי החיים הקלוקלים שלכם דומים לאלו של הוריכם, יש סיכון סביר בהחלט שגם ם תחלו במחלה. אם תזונתכם ואורח חייכם בריאים וטובים, הנטיות הגנטיות שלכם לא יבואו לידי ביטוי -כלומר, לא תחלו בסוכרת.

למי שעדיין לא השתכנע וממשיך להאמין שסוכרת היא מחלה גנטית, הרשו לי לספר לכם על האינדיאנים משבט הפימה (pima) המתגוררים באריזונה.

 

במשך מאות שנים הם חיו בסביבה מדברית ותזונתם המסורתית התבססה בעיקר על מזונות מהצומח: ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות. למרות שהתזונה הזאת הייתה עשירה בפחמימות, היו אלה פחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך, כלומר פחמימות המתפרקות לאט ושלא גורמות לעליות חדות ברמת הסוכר בדם.

 

בתחילת המאה ה-20 הם הועברו לסביבת מגורים אחרת ונחשפו בפתאומיות לתזונה המערבית. תוך דור אחד, עברו שבט הפימה מתפריט בריא לתזונה עשירה בסוכר, משקאות מוגזים וממותקים, קמח לבן, שומנים רווים ומזונות מעובדים. ממצב שלפני כן, מחלות כמו סוכרת, השמנה ומחלות לב לא היו ידועות אצלם בכלל, הם הפכו הם הפכו להיות האוכלוסיה השניה הכי שמנה בעולם. 80% מהם מפתחים סוכרת לפני גיל 30 ומי שמגיע לגיל 45 נחשב בר מזל.

 

מגיפת הסוכרת וההשמנה בקרב בני שבט הפימה לא נגרמה משינויים גנטיים שקרו לאחרונה. זה היה מהשינוי הסביבתי שהצית את הנטיה הגנטית שלהם לסוכרת והשמנה. כל עוד הם חיו בסביבה שלא גרמה לגנים האלה לבוא לידי ביטוי הכל היה בסדר. אבל ברגע שתזונתם ואורח חייהם הפכו למערביים יותר, זה הפעיל את הגנים של הסוכרת וההשמנה שהיו רדומים אצלם ועד אז לא באו לידי ביטוי.

 

האינדיאנים משבט הפימה אינם היחידים. גם בישראל יש עדות שעברו תהליכי מודרניזציה ותיעוש בשלב מאוחר יחסית במאה ה-20, ולפני כמה עשרות שנים לא הייתה ידועה אצלה בכלל סוכרת, רק לאחר שעלו לארץ ונחשפו לתזונה המערבית עלה מספר החולים בצורה משמעותית. יש המשערים שבקרב אותן אוכלוסיות שסבלו זמן ממושך ממזון דל, נוצרה מעין סלקציה או העדפה של אלה שמבחינה גנטית נטו יותר לחיסכון באנרגיה ולאגירת אנרגיה בצורת שומנים.

 

ברבות הימים, כאשר התקדמו האוכלוסיות הללו ותוּעֲשׂוּ, והמזון שצרכו הפך זמין ועשיר יותר, בכל אותם פרטים באוכלוסייה בהם נותרה בעינה אגירת אנרגיה מעל ומעבר לצורך, תופיע סוכרת.

 

המעבר המהיר מדיאטה ענייה וחקלאית למזון מעובד בעשרות השנים האחרונות הוא האחראי לאחוז העצום של חולי סוכרת מבוגרים.

 

אנשים החיים באזורים פחות מפותחים צורכים פחות קלוריות וסביר להניח שהם גם יותר פעילים פיזית.

המעבר למערב גרם לעליה ברמת הקלוריות היומית בעוד שגנטית הם היו בנויים לצריכה קלורית נמוכה יותר ולצבירת שומן בשל מחסור במזון.

 

אז אל תטעו לחשוב שסוכרת סוג 2 היא מחלה גנטית ביסודה. נכון, אולי הגנים שירשת מהוריך או סביך יכולים לחשוף אותך לסיכון מוגבר, אך אין זה אומר שתפתח את המחלה בוודאות. הפרעה זו היא תוצאה ישירה של גורמים הקשורים לתזונה, לסביבה, ולאורח חיים שמפעילים את הגנים הלא נכונים. אין מדובר בגנים גרועים, אלא בחשיפה משולבת גרועה. אתם יכולים לכבות את הגנים הבעייתיים.

 

אז אל נא תיפול רוחכם, ישנם גנים שעל פיהם ישק דבר ואין באפשרותנו לעשות כלום עם זה. אלה אותם הגנים שקובעים את צבע עיניינו או שיערנו. הגנים שקובעים את מחלת הסוכרת יבואו לידי ביטוי רק אם ניתן להם. אם נקפיד על המלצות התזונה הנכונות והמדעיות (ולא על המלצות תזונה שלעיתים רבות חסרות כל בסיס מדעי), נוכל להשתיק את אותם הגנים ולא לשמוע אותם לעולם.

 

תופתעו לדעת, אך מאות מחקרים הוכיחו שגם אם המחלה כבר התפרצה אצלכם, שינוי משמעותי בתזונה ובהרגלי החיים יכולים בהחלט לשנות את מהלכה.

 

היכנסו עכשיו ומלאו שאלון התאמה לתוכנית

 

 

*השיטה מגובה במחקרים מדעיים.

אלפי הסוכרתיים שאימצו את השיטה נרפאו מהסוכרת לגמרי ונהנים מחיים בריאים וטובים.

דילוג לתוכן