הסימן של האגודה לסוכרת

אם אתה סובל מסוכרת אתה בטוח מכיר את הסימן הזה:

זה התו של האגודה הישראלית לסוכרת (א.י.ל).

כשסוכרתי רואה את התו הזה מבחינתו הוא יודע שהמוצר הזה מתאים לו, ושהוא יכול לקנות אותו בלי חשש.

אבל האם מוצר עם תו הוא בהכרח בריא יותר לסוכרתי ממוצר אחר שלא מתהדר בסימון הזה?

האם מוצרים שאין עליהם את התו בהכרח לא מתאימים לסוכרתיים?

כשאני נמצאת בסופר אני תמיד אוהבת לבדוק את המוצרים שמיועדים לסוכרתיים, לראות מה הם מציעים והאם הם באמת מתאימים וטובים להם.

קורה הרבה פעמים שכשאני משווה בין מוצרים שקיבלו את התו של א.י.ל (האגודה הישראלית לסוכרת) לבין מוצרים דומים בלי התו- אין שום הבדל לטובת המוצרים עם התו (מבחינת הרכיבים והערכים התזונתיים), ולא מעט פעמים קורה שהמוצרים בלי התו הרבה יותר טובים ובריאים מאלה שיש להם את הסימון של א.י.ל.

לדוגמה:

אפשר למצוא מוצרים של פריכיות מאורז או קמח לבן, שכן נושאים את התו, לעומת מקביליהם העשויים מאורז מלא או חיטה מלאה

שלהם אין את סימון האגודה. ולא צריך להיות מומחה תזונה גדול במיוחד בכדי לדעת שחיטה מלאה ואורז מלא עדיפים על פני קמח ואורז לבן.

מפתיע לא?

חכו להמשך.

בקטגוריית הלחם, כמעט כל המותגים הגדולים מתהדרים בתו. לקחתי לחם אחד ממותג מוכר שנשא עליו את אישור האגודה, שהכיל 40 גרם פחמימות ל-100 גרם. השוויתי אותו ללחם שלא היה מוכר במיוחד (של איזו מאפייה קטנה),  והסתכלתי ברשימת הערכים והרכיבים. גיליתי שיש בו פחות פחמימות- רק 27 גרם פחמימות ל-100 גרם, אך למרות זאת ללחם הזה לא היה את התו, למרות שגם בשאר הערכים הוא היה טוב יותר מהלחם השני.

הסוכרתי הממוצע שמגיע לסופר ולא יודע איך להשוות בין הלחמים השונים, כמעט בוודאות יבחר את הלחם עם סימון א.י.ל, כי מבחינתו זה לחם שמתאים עבורו.

כנ"ל גם במחלקה של המוצרים המיועדים לסוכרתיים. נתקלתי במוצרים רבים שכתוב עליהם "ללא סוכר" כמו עוגות עוגיות שלא היה להם את סימון האגודה, וכאשר הסתכלתי על רשימת הרכיבים בגב האריזה הם היו זהים לגמרי לאותם מוצרים מיצרנים אחרים שכן היה להם את תו האיגוד, והרבה פעמים גם טובים יותר.

 אז איך מסבירים את העובדה שיש מוצרים טובים לסוכרתיים שלא נושאים את התו, אך הם טובים לא פחות (ולפעמים אפילו יותר) מאלה שלהם כן יש את הסימון?

תו א.י.ל הוא מונופול, והחברות צריכות לשלם הרבה כסף כדי לקבל אותו.

כמה הרבה?

10,800 ₪ לשנה בעבור 6 מוצרים בלבד (אם יש לכם יותר מוצרים תשלמו יותר. אם יש לכם פחות מוצרים- בעיה שלכם).

אבל לא כל היצרנים רוצים או יכולים לשלם. בעיקר אם הם קטנים.

התוצאה:

מוצרים רבים שמתאימים לסוכרתיים נשארים על המדף, רק משום שאינם נושאים את התו והסוכרתיים בוחרים מוצרים אחרים על פניהם.

באגודה מבינים את הבעייתיות בנושא, אך ההכנסות מהתו מגיעות למיליון שקל בשנה, ולפי נשיא האגודה הן כ-40% מכלל הכנסותיה, ולכן ברור שלא תמהר להפסיק לגבות עליו כסף.

אז נכון שמצד אחד מדובר במטרה טובה, ושהכסף מיועד לשמש למטרות ראויות ולטובת הסוכרתיים, אך מצד שני הציבור רואה בתו המלצה לקניית מוצרים ולכן יעדיף את נושאי התו על פני אחרים – גם אם הם מתאימים לסוכרתיים באותה המידה. מעטים מהם מודעים לעובדה שהחברות משלמות לאגודה כדי להטביע את הסימון על גבי מוצריהם. גם לא בטוח שהחולים מודעים לכך שחברות אחרות שלהן מוצרים ראויים לא פחות לחולי סוכרת, לא נושאות את התו, רק מכיוון שאינן מעוניינות לשלם עבורו סכומים כה גבוהים.

המצב הנוכחי מונע מחולים מוצרים טובים, מכיוון שבתום לב הם נוטים לרכוש רק מוצרים שנושאים את התו, על אף שאולי דווקא המוצר הזה פחות טוב, או יקר יותר.

בינתיים מי שכן משלמות על התו הן היצרניות הגדולות, כמה מהן בעצמן מונופולים. היצרניות הקטנות נשארות מאחור והסוכרתיים מפסידים מוצרים לא פחות טובים ובמקרים רבים עם ערכים תזונתיים אפילו טובים יותר.

טענה נוספת שמופנית כלפי א.י.ל היא שהעמותה אמנם גובה מדי שנה תשלום מחודש עבור התו, אך אינה מבצעת בכל שנה בדיקה מחודשת למוצרים.

בתחקיר שנחשף בעבר בשיתוף המועצה לצרכנות נמצא כי כמה סוגים של לחם קל, שעל גביהם מתנוסס תו א.י.ל, מכילים הרבה יותר קלוריות (עד כדי פער של 50%) מכפי שמצוין על התווית שלהם.

בנוסף, בעבר נמצא כי עוגיות שוקולד שנשאו תו א.י.ל הכילו שומן טראנס- זהו אחד הדברים המזיקים ביותר לגוף לכל אדם, אבל לחולה סוכרת זה ממש הרסני. שומן טראנס קשור בין היתר בסיכון מוגבר לסוכרת ובעמידות לאינסולין.

בעייתיות נוספת היא שפעמים רבות דווקא המוצרים שנושאים את התו יקרים יותר ממוצרים מקבילים אחרים (הם משלמים לאגודה כדי לקבל את התו, ולכן צריכים ליקר את המוצר).

זה חבל מאוד, כי יש כיום לא מעט מוצרים שלא נושאים את התו אבל הם מומלצים וטובים לסוכרתיים,  וזה לא הוגן כלפי הסוכרתיים, שרבים מהם קשישים ופנסיונרים ושהפרוטה לא בהכרח מצויה בכיסם.

ולכן קורה רבות שמוצרים המתאימים לסוכרתיים ולא נושאים את התו עשויים להיות דווקא זולים יותר, מכיוון שיצרניהם חוסכים את התשלום לאגודה.

התדמית המכובדת של האגודה ושל התו שלה גורמת לחולי הסוכרת לסמוך על התו ולצרוך בבטחה את המוצרים שהוא מוטבע עליהם. אך חשוב לזכור שסימון התו על המוצר אינו הוכחה לכך שהוא בריא, ניתן לצריכה ללא הגבלה, או שהוא נטול סוכר, אלא רק שהמוצר עומד בקריטריונים שקבעה האגודה.

בין המוצרים שנושאים את התו אפשר למצוא משקה דיאט וזירו של קוקה קולה, משקאות קלים מופחתי סוכר, מוצרים דיאטטיים גלידות, עוגות, עוגיות, כיכרות לחם קל ועוד.

האם משהו מהמוצרים האלה נשמע לכם בריא לאדם הממוצע? כל שכן כשאנחנו מדברים על סוכרתי. מוצרים שנושאים את התו אינם בהכרח בריאים או מביאים תועלת מיוחדת כלשהי, ובמקרים רבים הם מעלים את רמות הסוכר באותה מידה כמו מוצרים רגילים וברובם לא הייתי נוגעת, על אחת כמה וכמה כשאנחנו מדברים על אדם סוכרתי.

חשוב לזכור שבשוק יש מוצרים שערכם התזונתי לא נופל באיכותו מהמוצרים נושאי התו ולכן ההמלצה שלי היא לא להתייחס לתו כתורה מסיני, (כבר ראיתי תו של האגודה על מים מינרליים)… ובטח ובטח לא להתייחס אליו כערובה לבריאות וכהנחה שאפשר לצרוך ממנו בראש שקט.

נ.ב

לפרטים על תוכנית הטיפול המלאה בסוכרת

מלאו פרטים בקישור הזה

ואם תהיה התאמה ראשונית יחזרו אליכם עם כל הפרטים.